לקחתי את רז הימן לסיבוב בסילוורדו
אתם מכירים את רז הימן. נהג מרוצים עם קילומטראז' פסיכוטי בכל העולם. איפה הוא לא היה עם אופנוע שטח או מכונית מרוץ. אפריקה? היה בפריז דקאר ובראלי הפרעונים ואפילו הלך לאיבוד שם ולקח איזה 3 ימים למצוא אותו, האמת שהוא בסוף מצא אותנו. אירופה? היה מליון פעמים ואני לא מגזים. אמריקה? ברור שהיה... גם פריז דקאר רק הפעם בגרסה הדרום אמריקאית שלו ועם מכונית. אסיה? היה גם היה, רז עשה את דרך המשי 3 פעמים, כולל הוורסיה האחרונה והכי הזוייה של המרוץ הזה – מעל 10,000 קילומטרים של שטח הפכפך מרוסיה ועד סין.
אז למה אני מעלה את כל זה עכשיו? האמת, סיבה מוזרה קצת אבל אלך על זה בכל זאת. צוות פוניטר IGO, שזה רז הימן והלל סגל לאותם מעופפים תלושי מציאות שלא בעניינים בכלל, פרסמו עכשיו שהם רוצים לצאת לדקאר 2018 עם משאית. זה הזכיר לי את הנסיעה המשותפת שעשינו רז ואני על הסילוורדו החדש. לרז, למי שלא יודע, יש סילווי משלו. דגם LT מבציר 2011 והיא נקראת בפיו ובפי מכריו - המשאית.
לרז, שעם כל הרקורד שלו נשאר אדם עניו, יש את הדגם הפשוט, LT, ולא רק בגלל שהוא צריך את כל השישה מקומות. זה באמת לא יאמן שלאיש הזה, שהוא בעל בנק מצטבר של עשרות אלפי שעות על אוכף של אופנוע, יש ארבעה ילדים.
טוב בכל מקרה, אז לקחתי את הסילווי המפואר, LTZ, המציע רק 5 מושבים, לסופ"ש ארוך. הצעתי לרז להתפנק איתי בטיול חורף בשטח של רמות מנשה וצפון עמק יזרעאל. אפילו לפסל של אלכסנדר זייד הגענו והכל מהשטח, מהבוץ, מהשלוליות ומהכיף שלשבת גבוה גבוה מעל כולם.
אחחח, אין כמו התחושה הממכרת של 400 סוסים חסונים וצמאים לסולר ברגל ימין. כן חברים, זה לא אוטו לכוסיות מחבקות עצים ושומרות סביבה, זה אוטו לגברים אמתיים. כאלה שלא מפחדים לשחרר את מערכת בקר(ציי)ת היציבות ליום חופשי בקניון של רמת אביב, ולאפשר לכוח האדיר הזה לזרום ללא הפרעה לגלגלים האחוריים. כשהוא נמצא בידיים של נהג כמו רז הימן, אתם קולטים שוויתרתי על ההגה?!? שמכיר את הסילוורדו כל כך טוב, אז זה כבר ממש אומנות.
הדבר היחיד המבאס מבחינתי היה בסוף היום. הגענו לקראת שקיעה לחוף המשולשים בשדות ים, ככה כשהשמש עמדה חצי שעה לפני הנגיעה במים, משחקת מחבואים בשמיים המכוסים ב-5 שמיניות עננים והיה אור המושלם. אתם יודעים, זה הרגע הזה בו אם אתם עם מישהי, אז כבר לא צריך לעשות כלום חוץ מלהשעין את הכיסא אחורה, ולתת לרגע לעשות את שלו. אבל עכשיו זה רז ואני, מה שאומר שהכיסא נשאר יציב ושזה בדיוק הזמן להוציא את הבירה הקרה מהמקרר הנייד, ולהיזכר שרז, הגבר גבר הזה, שותה מיץ תפוזים...
